top of page

כשספינתך נטרפת - מצא לך עוגן

כל אחד מאיתנו חווה בחייו צער, טרגדיה, שינוי מפתיע שיוצר מערבולת וטורף את הקלפים.

אני נמצאת בשיאה של מערבולת כזו ,במהלך תשעת החודשים האחרונים, לאחר שבעלי ,עודד, חלה בסרטן ריאות גרורתי והפך מאדם פעיל, ספורטאי, אב ובעל חרוץ, "הנדימן" לכל תחום וכל עניין , לאדם כאוב, נכה, שכל מה שהוא מבקש זה להרגיש טוב, לחזור לשגרה ולהמשיך להיות איתנו כפי שהיה.

עם היוודע המחלה, כשזוועה של מציאות חדשה משתלטת עליי, היה לי ברור כי לא אוכל לשאת משא זה לבדי.

לאחר 3 ימים פתחתי קבוצת וואטסאפ ששמה "כולנו עם עודד" שצירפתי אליה חברים ובני משפחה, בזו הלשון :

"חברים ובני משפחה יקרים. התבשרנו לצערנו בימים האחרונים שעודד חלה במחלה קשה, בסרטן.

פתחתי את הקבוצה כי אתם יקרים לליבנו וחשוב לי שתהיו מיודעים-מעורבים בתהליך.

אני מתייחסת לנושא כמבצע צבאי עם 3 מטרות:

  • לתמוך בעודד ולסייע לו בכל דרך להתגבר ולהחלים

  • להיות עוגן לילדים ולמשפחה בתקופה זו

  • לנסות ולהמשיך בשגרה מסוימת שתאפשר לי לשמור על שפיות (העבודה עבורי חמצן ואני מקווה שאוכל קצת לעבוד).

אינני יודעת עדיין במה כרוכה ההתמודדות עם המחלה וכל יום הוא עולם חדש אבל אני יודעת שהתמיכה שלכם מאוד תעזור לנו.

אעדכן במסגרת הקבוצה מה קורה ואם נדרשת עזרה כלשהי. תודה. אוהבים אתכם. לילי ועודד"

הדרך הזו הייתה עוגן עבורי וסייעה לי נפשית ופיזית. חברים ובני משפחה נרתמו באהבה ועזרו לי, כל אחד בדרכו, להמשיך במסע.        

אני רוצה לציין במיוחד את מקום עבודתו של בעלי חברת P.M, לייצור מערכות אלקטרוניות, בה עבד כמנהל הנדסה 16 שנים החל מיום הקמתה.

לאורך התקופה עודד לא נשכח לרגע, חברים מהעבודה מבקרים, לוקחים לטיפולים, מעודדים וכל זאת בחסות ובעידוד מנהלי החברה- משפחת אדלר.

לסיכום:

מאבקנו לא תם, אנו מקווים לנצח את המחלה ולהבריא

כשספינתכם נטרפת חפשו ואתרו  את העוגנים בחייכם שיכולים להוות עבורכם משענת אמיתית וגשר למציאות החדשה

אין שום דבר מבייש בלקבל עזרה, זו חולשה להתחפר בקשיים ולהעמיד פנים שהכול בשליטה

אשרי המנהלים שיודעים לתמוך בעובדיהם בשעות קשות, זה מה שיוצר חברה חסונה שעובדיה מחויבים לה

"סְפִינָה כִּי נִטְרֶפֶת, מַשְׁלִיכִים מַלָּחֶיהָ

הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד, כְדֵי רֶוַח שָׁעָה...

עֲרֻמָּה תִּבָּלַע, בְּאֵין עוֹד עָלֶיהָ

מִטְעָנָהּ הַיָּקָר, תַּכְלִית מַסָּעָהּ..."(יחיאל מר)

bottom of page