"שמעון פרס ז"ל- דיוקן של מנהיג מאושר"
מי אני שאספיד את שמעון פרס? מעולם לא נפגשנו ופוליטיקה היא לא ההתמחות שלי.
למרות זאת חשתי צער עמוק כשהאדם היקר הזה, ששימש לי פעמים רבות כמודל והשראה בהרצאותיי בנושא מנהיגות ואושר, נפטר.
המאמר- הפסיכולוגיה החיובית, מחקרי האושר, מלמדים כי 50% מיכולתו של אדם להיות מאושר תלויים בגנטיקה, עוד 10% מושפעים מנסיבות חיים ו40% תלויים באדם, במחשבותיו, בהתנהגותו,
כפי שנאמר ע"י רבי עקיבא ב"מסכת אבות"- "הכול צפוי והרשות נתונה". הפסיכולוגיה החיובית אף חושפת כלים לאושר ושמעון פרס יישם את כולם:
1.אופטימיות ואמונה- בחייו עבר תהפוכות פוליטיות רבות ומפלות, שגרמו לו לאכזבה קצרה אך הוא מעולם לא התייאש, לא הרים ידיים ולא נטש את המערכה.
שמעון האמין שהמסר שלו בסוף ימצא אוזן קשבת ובגיל 85 התמנה לנשיא ה-9 של מדינת ישראל
וכיהן במשרה זו 7 שנים.
לדבריו "פסימיים ואופטימיים מסיימים באותו אופן, אז למה לא להיות אופטימי?"
2.מועסקות מתמדת והצבת מטרות- גם בגיל 91, לאחר שפרש ממשרת הנשיא לא הפסיק לפעול במרץ במסגרת מרכז פרס לשלום, השמיע את דעותיו ומשנתו לבני הנוער, למנהיגים בארץ ובעולם ולכל המעוניין.
מדבריו "אדם זקן הוא אדם, יש דבר אחד שהוא גרוע מהמוות והוא למות משעמום"
3.יכולת לסלוח ולאהוב- שמעון פרס יכול היה לחוש אהבה ואמפתיה גם לאויביו, לשבת איתם סביב שולחן, להקשיב גם לדעות מנוגדות לשלו ולחפש את המשותף.
"תאהב אנשים, אתה כל היום מוקף אנשים, אל תשנא, אל תשנא בני־אדם גם כאלה שלא כל־כך מוצאים חן בעינייך."
4.הומור ושמחה- פרס רחש כבוד לסביבתו אך לא היסס להתבדח על עצמו בכל גיל.
הסרטון "שמעון פרס מחפש עבודה" לאחר פרישתו ממשרת הנשיא ממחיש זאת, הוא אף התלוצץ ואמר " "אני מבטיח לכם, כשיבוא היום, אני לא אשכח למות."
לסיום, אשרינו שזכינו להכיר מנהיג אמיץ, נחוש ונערץ בארץ ובעולם, שאהב אותנו כרועה האוהב את צאנו, שהשקיע את כל מרצו למען עתידה של מדינת ישראל, שהוכיח לנו במעשים ומילים שאמונה, אופטימיות, מועסקות ויכולת לסלוח ולאהוב הן דרך חיים לאריכות ימים, לחוסן נפשי ולהגשמת חלומות.
כל אחד מאיתנו משמש מנהיג לסובבים אותו והלוואי שבשנה הזו ננהיג בדרכו ובמשנתו של שמעון פרס לשלום,לאושר ולאיכות חיים.