הפרידה מהאגו שלי בדרך להצלחה
בתפקידי השונים בצבא עסקתי בתחום משאבי האנוש- טיפלתי באנשים, ארגנתי אירועים מרשימים ומרגשים, הייתי חדורת רצון ותקווה לאפשר ללקוחותיי תחושה שהם מקבלים שרות שהוא "מעבר למצופה".
לייצר תחושה כזו אצל לקוחות בתוך מערכת צבאית גדולה ומסורבלת אינה דבר טריביאלי כלל ועיקר.
נחשבתי לקצינה רצינית, משקיענית ומשימתית שיודעת לתת פתרונות יצירתיים לכול בעיה, אהבתי מאוד את תפקידיי השונים ואת האנשים שטיפלתי בהם, מפקדיי העריכו אותי והתקדמתי בסולם הדרגות במהירות רבה ובגיל 34 כבר התמניתי לסגן אלוף לתפקיד הכי מרתק ומעניין שיכולתי להעלות על הדעת: ראש ענף משאבי האנוש בחיל הרפואה, תפקיד מגוון, משמעותי, עסקתי באנשים איכותיים, רופאים, אחיות, קציני בריאות נפש ושלל המקצועות הרפואיים בסדיר ובמילואים.
לכאורה מימשתי את שאיפותיי והייתי צריכה לחוש את תחושת הסיפק והאושר שלה ייחלתי, אבל לא פעם חשתי תסכול ותחושת פספוס המטרה שאליה כיוונתי, להיות זו שנותנת חוויית שרות לכל אדם כאילו היה לקוח נחשק, לקוח חופשי שיכול לבחור היכן יוכל לקבל את השרות הטוב ביותר.
מה בעצם הפריע לי בדרך?
תירוצים רבים מאחוריהם הסתתר האגו שלי:
תירוץ ראשון היה אינטראקציה עם אנשים אחרים שטמנה בחובה קושי, מצד אחד אני רוצה להביא את עצמי לידי ביטוי, רוצה לקבל הערכה ופרגון ומצד שני, אני צריך להקשיב, להכיל, להיות מוכנה לקבל סירוב וביקורת, הדבר קשה כפליים כאשר בתפקידיי נדרשתי לאינטראקציה כזו כל שעות היממה מול אנשים איכותיים ודעתניים.
לא פעם מצאתי את עצמי מתגוננת מול ביקורת שנראתה לי לא הוגנת, מול חוסר הערכה של מקבלי שרות לנוכח מאמציי הגדולים לספק
שירות איכותי וכך, במקום לייצר אוירה נעימה ושירותית נכנסתי, לעיתים, למגננה של תוקפנות והתנשאות כדי לשמור על הטריטוריה שלי מכל משמר,
למול אלו שערערו, עפ"י הפרשנות שלי, על המקצועיות שלי ועל האיום על הביטחון שלי ובקיצור נלחמתי את מלחמתו של האגו שלי שרצה לבסס את מעמדו המקצועי מול העולם.
בתפקידי האחרון כראש ענף משאבי האנוש באגף המבצעים, הגעתי אל המנוחה ואל הנחלה ובשפה של ילדיי הייתי "מלכה", הצלחתי להניע
את כל הסובבים אותי בנחת ובבטחה לעבר המטרות שלי, קונפליקטים היו בעיניי אתגר ובשמחה הייתי מסתערת למצוא להם פתרון מיטבי, ביקורות
וטענות של מקבלי שרות היו לי כמתנה מאחר ושימשו לי מראה לאותם נושאים אותם יכולתי לשפר ולקצור עוד הצלחות,
כל חלום שהעליתי בדמיוני התממש ורקם עור וגידים עד שיצא אל הפועל וסחף איתו אנשים רבים שהיו שותפים איתי להצלחה, אנשיי פיזמו את המנטרה שלנו לאוזני כל "אין דבר שאי אפשר, אצלנו השמיים אינם הגבול".
איך הגעתי לאומנות כזו? האמת-לקוחותיי לא השתפרו, גם הצוות שלי לא היה טוב יותר מצוותים קודמים, מי שהשתנתה זו אני, למדתי לא לפעול כאוטומט, למדתי שלדברים שקורים ונאמרים יכולה להיות גם פרשנות אחרת ואנשים אינם פועלים בהכרח נגדי אלא ברוב המקרים מייצגים את החלקים שבי
שאינם שלמים, למדתי לתקשר עם הסביבה באופן יעיל ולקדם את מטרותיי תוך קבלה, הקשבה, התחשבות באחר, התייחסות לצרכים של אנשים
ולא דווקא לדעות שאותם הם משמיעים.
השינוי הזה לא בא לי ביום, היה זה תהליך שעברתי במשך שנים, כי חשתי בפער שיש לי בתקשורת עם אנשים, לקחתי את האחריות להיות זו
שתתקשר טוב יותר, למדתי, קראתי, התאמנתי עם אנשי מקצוע ולא אמרתי די.
הרווח מהשינוי היה גם לסביבה שעטפה אותי ובעיקר לי.
הייתי מאוזנת, לא נדרשתי להתגונן, לתקוף, לברוח, הייתי לילי המיטבית, האמיתית שחשה בנוח עם עצמה ועם הסובבים אותה, יכולתי להיות רכה וקשוחה בה בעת ויכולתי לפעול ביעילות, בהתאם לסיטואציה.
מסיבת ההפתעה שעשו לי פקודיי ועמיתי לעבודה ביום בו סיימתי את שירותי, הייתה ההוכחה הניצחת לכך שהצלחתי והייתי עבורם
יותר מאשר קצינה בכירה, יותר מאשר בעלת תפקיד סמכותי, הייתי אדם שכולם אהבו ,העריכו וראו בו דוגמה אישית, מקור להשראה.
את האהבה שקיבלתי באותו ערב קסום, שבא לי כהפתעה גמורה, אני נושאת איתי ומתענגת עליו כאוצר יקר שישמש לי כמגדלור ומשענת להמשך.
במסגרת היותי מאמנת אימנתי לאחרונה שני אנשים יקרים, האחד מאמן כושר מוכשר ומוצלח והשני רופא בכיר וידוע,
שניהם התאמנו אצלי על תחום התקשורת מול עמיתיהם ומול כלל האנשים איתם הם באים במגע, כדי להתקדם במישור המקצועי והאישי.
לאמן אנשים מצליחים כשני אלו, בעלי מוטיבציה ורצון עז להתקדם ולשכלל את היכולות הבינאישיות שלהם הייתה עבורי חוויה מרגשת ומספקת.
עברנו תהליך שבו שניהם חשו יותר אושר ושמחה פנימית ברמה האישית וגם הגיעו לתוצאות מקצועיות אליהם כיוונו.
המאמן שינה כיוון מקצועי ופנה לדרך חדשה שבה הוא מאמין שיוכל להביא טוב יותר את היצירתיות והחדשנות שלו והרופא קיבל משרה בכירה ומאתגרת לאחר שיישם את התקשורת המיטבית שלו מול מנהלי בתי חולים שהציעו לו הצעות שונות, הרופא בחר באופציה הטובה ביותר עבורו ונשאר בקשר טוב גם עם אלו שנאלץ להודיע להם כי אינו מקבל את הצעתם.
לסיכום, תקשורת טובה ופרשנות איכותית של הדברים שקורים לנו, מייצרים עבורנו הזדמנויות להצלחה, ליחסים טובים עם הזולת, לאושר מתמשך.
כאיכות הפרשנות והתקשורת שלנו כך איכות חיינו.