רפיון או ניצחון'' - הפרט מול מערכת גדולה

​

למערכות בכלל ולמערכות גדולות בפרט קשה לראות את הפרט, לא מתוך רוע לב או חוסר אכפתיות אלא משום שיש פרטים רבים

שלעתים איכותם וכישוריהם דומים וישנה אחריות רבה לאדם לפעול באסרטיביות למען הכרה ביכולותיו, בהישגיו, ברצונותיו על מנת שיוכל לזכות במימוש עצמי.

 

יורם, אחד ממתאמני, אף הוא היה חלק ממערכת גדולה, בית חולים שם נחשב לרופא מוערך, בכיר ומצליח, "כוכב" בתחומו בארץ ובחו"ל.

למרות זאת הוא חש כי הקריירה שלו תקועה ולראייה מזה מספר שנים לא חל כל שינוי בתפקידו ובתנאי שכרו.

הוא היה מאוכזב מכך שמנהליו אינם דואגים לו, אינם יוצרים בפניו אפשרויות התפתחות.

הוא הניח כי הם יודעים עד כמה הוא איכותי, ראוי וקריטי בבית החולים ודואגים לו.

בתהליך האימון מיפינו את התחומים בהם היה חשוב ליורם להתקדם (תנאים, תפקיד).

מיפינו את בעלי ההשפעה בנושא קידום בבית החולים.

יורם לקח אחריות, נפגש עם מנהליו, הציג את הישגיו, תרומתו הייחודית ורצונותיו, ללא שמץ של צניעות, אך עם כבוד רב למערכת ולאנשיה.

יהוא חיזק את מעמדו בתודעת מנהליו, זכה להכרה מחודשת והצליח להתמודד לתפקיד מנהל מחלקה ואף לזכות בתפקיד היוקרתי הנכסף.

הזכייה לוותה בתחושת סיפוק ואושר עילאיים.

לשאלתי "האם תחושה זו הייתה קיימת אילולא זכה?", הוא ענה בכנות "הייתי מתאכזב, אבל אני משוכנע כי הייתי ממשיך לחפש אופציות נוספות בבית החולים שלי או בחוץ עד שהייתי מגיע למחוז חפצי".

יש מי שחש כי ארגון גדול ומורכב אינו מאפשר התפתחות אישית ומקצועית הוגנת ותלוי בגורמים חיצוניים- מזל, מפקדים, פוליטיקה ארגונית ועוד. אלה לעתים אינם מתקדמים אפילו עד גיל הפרישה.

אני כשלעצמי תמיד האמנתי ש"אין דבר העומד בפני הרצון".

​

כמה טיפים:

• 1. הכירו בכך שהאחריות על התקדמות במבוך הארגוני היא שלכם.

• 2. זהו את החוזקות והחולשות שלכם.

• 3. החליטו באיזה נתיב להתקדם ותפעלו בו בנחישות, עם זאת דעו גם לשנות כיוון.

כך תגבירו את הסיכוי להצלחה ואף תחושו סיפוק עצום מכך שאתם מעיזים ופועלים באומץ לממש את שאיפותיכם

בהצלחה לכולנו במימוש חלומותינו מול המערכות השונות בחיינו, צבא, בית חולים, בית ספר. המערכות משתנות אך הגישה נשארת...